שנים רבות עסקתי בחינוך פורמלי ובלתי פורמלי.
לפני יותר מעשור התחלתי ללמוד דברים שעינינו אותי ללמוד, לימודים מהלב, ולא רק מה שביקשו "בשביל גמולים".
למדתי תאטרון בובות, דרמה וליצנות רפואית בשמחת הלב, תאטרון פלייבק ואימפרוביזציה
(כי בזה לא צריך ללמוד טקסט בע"פ)
התנדבתי כליצנית רפואית עבדתי בחוגי תאטרון בובות במקביל להיותי מורה מחנכת ורכזת….
ואז בא השינוי. אמא שלי נפטרה בפתאומיות.
הרגשתי שהקרקע רועדת, שצריך להגשים חלום ועכשיו. כי אי אפשר לדעת מה ילד יום.
נרשמתי להגשמת החלום שנדחה כבר כמה פעמים ללמוד לימודים מסודרים להנחיית יוגה צחוק בשיטת אימוזיצחוק, ולימודים להנחית תאטרון פלייבק.
שנה אח"כ עזבתי את ההוראה והחלטתי שאני מקדישה עצמי לחלום.
הבנתי אז כל כך טוב, מה זה כשזמני מתוכנן על ידי ללא בוס/מערכת.
התחלתי להעביר סדנאות צחוק בכל רחבי הארץ לימי הולדת, מפגשי הורים וצוותיים,
מפגשי תאטרון פלייבק חד פעמיים לנוער, מבוגרים וגם אסירים.
הגמישות בזמן, והשמחה שאני עושה מה שאני אוהבת השאירה לי המון זמן ואנרגיה טובה
שהוקדש לאבי שמצבו הבריאותי הדרדר, אבל לא מצב רוחו.
יחד עשינו סרטונים מצחיקים למשפחה שנשארו מזכרת נהדרת כשנפרד מאיתנו, גם הוא בפתאומיות.
כל הלימודים שלי, כן אלו שלמדתי מהלב היו כל כך יעילים כשאבא היה בבתי חולים.
מצאתי את עצמי בתקופה לצידו, ליצנית בלי בגדים, מנחת סדנאות צחוק בלי אביזרים. אבל מאושרת.
כיום החזון שלי הוא להעשיר את העולם ביכולת לצחוק.
בכל מפגש עם נשים/אנשים/ילדים שצוחקים, רוקדים, או עושים אימפרוביזציה אני יוצאת בשמים, מוארת, בעננים!!!
וואו כמה השראה ! ומהכרות עם ציפי הצלחת בדיוק להעביר את מי שהיא מלאת שמחת חיים צחוק והנאה
יעלי את כותבת כל כך יפה..
וציפי היא באמת זרקור של אור!
הצחוק אצלה טכני ושטחי, מרגש ועמוק
בו זמנית..
לקחתי איתי צידה לדרך:
לצמוח ממשבר זו בחירה!
תודה רבה 🙂