כשפרשתי מהשירות, היה לי ניסיון מקצועי רב בכל תחום התקשורת,
קיבלתי הצעות עבודה מפתות במשרד התקשורת, בחברות הסלולאר ועוד.
השכר והרכב המפנק קרצו לי מאוד, אבל משהו בבטן שלי אמר לי ללכת עם הלב שלי,
החלטתי לתת לעצמי שנה לנסות, ללמוד, להתפתח.
חשבתי שזו תהיה שנה של מנוחה שבה אני לאט לאט אקים את הקליניקה שלי,
זו הייתה שנה מטורפת של עשייה, למידה, התפתחות,קשיים, תסכול, פחד, חשש.
תמיד לנגד עיני היו התודות ששלחו לי הבנות שטיפלתי בהן,
האמהות המקסימות שהיו מסתכלות עלי בעיניים של "תצילי אותי"
זה עשה לי טוב ונתן לי כוחות להמשיך.
גם היום אחרי כמעט שנתיים שאני בעסק אני עדיין בבנייה של עצמי, יש לי בלוג שאני כותבת בו,
אתר שהקמתי, ואני מלמדת ומרצה במכללות, צהרונים, ארגונים וגם באופן פרטי.
כשאתה עובד בתשוקה שלך "הייאוש נעשה יותר נח",
קל יותר להתמודד מול הקושי כאשר לנגד עיניך את רואה את ההתפתחות שלך, ואת ההצלחות.
יש הרבה רגעי משבר, הרבה רגעים של מחשבה "מה אני צריכה את זה"
אך הם חולפים ושוב ממשיכים בכל הלאה.